הרעיון פשוט ומרגש: בשיא השמחה הפרטית, לא שוכחים את מי שאין לו, ומשתפים אותו בסעודה חמה ומזינה כדי לשמח את ליבו. בזכות סעודה זו, תשרה ברכה בשמחתכם, תתמלא שמחת הלב ותזכו לבנות בית נאמן ומלא שפע וטוב.

ודברים נוראים כותב בספר "חופת חתנים" מהקדמונים "וכן לעניין שאמרו להרבות (בחתונה) במשתה ושמחה לא אמרו אלא ששון ושמחה של מצוה… שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמוח לב עניים ויתומים ואלמנות 

שכל מי שמשמח לב האומללים האלה משמח את הקב"ה"