בואו נודה על האמת: גם משפחה שאינה נזקקת, מחסירה פעימה או שתיים לקראת הוצאות ימי הפסח. ההצטברות של ההוצאות הרבות בתקופה הזו, יכולה להפיל כלכלית גם משפחות שרחוקות להיות עניות. מוצרי המזון, המצות והבשר, ההנעלה והביגוד לבני המשפחה – יוצרים חריגה משמעותית של כמה אלפי שקלים מעבר לתקציב השוטף של המשפחה, המתנדפים תוך שבועות ספורים. משפחות מבוססות רואות בזה חגיגה אמיתית של חג ושל חירות, ומי שאינם – מתארגנים בצורה כזו או אחרת, ומנסים לשמור על שפיות ומינוס סביר בתקופה לחוצה זו.
אבל חשבתם פעם איך עוברים תקופה זו המשפחות שלא מצליחות להסתדר גם בשגרת השנה?
נחסוך לכם את הבדיקות ואת הדמיון. זה קצר ופשוט: הן מתמוטטות.
במקרה הטוב מתמוטטות רק מבחינה כלכלית, ובמקרה הפחות טוב מתמוטטות נפשית ומתרחקות בצעדים מהירים מכל האור והחירות המאפיינים ימים אלו אצל כולנו.
כן, אלו אותם אלה שאתם פוגשים ברשתות השיווק העמוסות של ימי ערב החג, מגיעים עם עגלת קניות מצומצמת הנראית כמעט כמגוחכת ליד העגלות העמוסות של העומדים בתור. "אנו מתארחים, ככה זה" הם ילחשו בעיניים מושפלות אם יפגשו במישהו מוכר. אבל הם לא מתארחים, הם יושבים בבית עם דף ועט ומנסים להבין מאיפה מביאים במשפחה שלא גומרת את החודש – עוד כמה אלפי שקלים כדי להכניס חג נורמלי. כשהדף והעט לא מראים שום פתרון, הם נאנחים ויודעים שגם בחג הקרוב הם יסתפקו במינימום ההכרחי, שגם אותו אין ידם משגת.
שולחן הסדר שלהם לא משדר חירות וחג, אלא אבן כבדה נוספת במצבם העגום. הילדים כבר יודעים לא לבקש מתנת אפיקומן, הפנים של אבא ואמא אומרים הכול. גם בגד לחג הם לא קיבלו, וגם לא נעליים.
התיאור הזה לא נועד לזעזע, למרות שהוא אכן כזה. הוא פשוט מגיע כדי לספר לנו שזה לא חייב להיות ככה.
זה לא חייב להיות ככה, כי בעזרתכם, "בית התבשיל" יעזור להם להתמודד. יעזור להם להוריד את העול הכבד מנשוא המונח לפניהם. יעזור להם להכניס חג משמח במיוחד הביתה, ויקל עליהם לעבור את הימים הללו באושר וברווחה.
בעזרתכם, גם השנה ייצאו משלוחים מיוחדים לבאות כתובות של נזקקים. אלמנות ויתומים שמטה לחמם נשבר, משפחות שחוות מצוקה רפואית ומתמודדות עם בן משפחה חולה שלא מאפשר משאבים נוספים לחג כהלכתו, ושאר משפחות יקרות מאחינו ובשרינו שהמשלוח הזה הוא הצלה בשבילם. בעזרתכם ייצאו מאות המשלוחים עם המראה החגיגי והמכובד, שיביאו עמם מלבד ארוחות חג מושקעות גם אור של ערבות הדדית, של "כל דכפין ייתי ויאכל". נתינה שכל כולה קיום מצוות "קמחא דפסחא" שתוקנה במיוחד לימים אלו, כחובת השעה והחג שבדרכו אלינו.
הצורך ברור מתמיד. בואו נתאמץ יחד, כדי שהאנשים הללו יאכלו כיאות, ברווח ובהנאה. כדי שלפחות צרכי החג יהיו להם כראוי. בתרומה קטנה נעצור דמעות כואבות של אמא שנמלטת מכל החלפת מתכונים בין השכנות, נמנע דמעות עצורות של אב שנאלץ לחזור מהקניה עם מוצרים שהוא יודע שאין בהם די למשפחתו, נחסוך דמעות אכזבה של ילדים שהגיעו לחג המדובר כל כך במוסדות החינוך, ולא מצאו בו ולו משהו מכל הסעודות החגיגיות שתוארו להם.
טלפון קצר, ונדע שעצרנו את זה.
שעצרנו את הדמעות. שמילאנו אל הלב ואת הנשמה, לאלו זקוקים לנו כל כך.