זו עבודה שאין לה התחלה ואין לה סוף. אין בה נקודת שיא ואין בה רגעי תהילה. יש בה רק גלגל אינסופי של נתינה ועוד נתינה, המתורגמים לפעילות מאומצת מסביב לשעון.

התהליך שעוברת כל מנה המגיעה אל הילד הרעב, דורשת מנוע של מערך שלם המתודלק על ידי עבודה ממושכת. הפעלת מערך המונה שרשרת שלבים המכוונים אל המטרה הסופית, בה ילד רעב מקבל אוכל חם וטעים, ויודע – היום לא אלך לישון רעב.

עמותה לנזקקים וצוות בית התבשיל עסוק מבוקר ועד לילה במעגל בלתי נגמר של עשייה בשביל הרגע הזה. שניה אחרי שהמטרה הושלמה, ניצבת המטרה החדשה: שבבתי הנזקקים יהיה את האוכל הזה גם מחר.

ושוב מתחילים, מהתחלה ממש.

מתחיל מהתחלה המנהל, המופקד על כתובות המשפחות ועל הסנכרון הבלתי פוסק בין הדרישות והבקשות הרבות לבין המשאבים המוגבלים, ממונה על הסרה מהרשימה של משפחות שהתייצבו כלכלית, על רכישת ואספקת המצרכים למטבח ועל הניווט המסועף בין כל שלבי הפעילות.

מתחיל מהתחלה הטבח, שצריך להחזיק ראש בין רשימת המלאי האינסופית לקניות הרבות לצד פירוט רשימת חומרי הגלם הדרושים לו לארוחה הבאה, שעליו לבנות תפריט מזין ומשביע שמהווה מבחינתו את האתגר הבא, וכמובן – היישום: הכנה בעמל מתמשך של כל צוות המטבח, תוך דאגה מתמדת שהכול ייצא כראוי, טעים ומשביע ומלא וגדוש בלב של שותפות תומכת ומעודדת.

מתחיל מהתחלה המנקה, שעמל מידי יום כדי ש"בית התבשיל" יהיה מצוחצח וערוך כראוי למאות קשי היום הסועדים בו. הוא לא מוותר עד שהכול מבריק, כי ההנחיות ברורות – לתת תחושה של בית מזמין בו כל אחד רצוי. האירוח האינטנסיבי מידי יום לא ישאיר את רישומו על המקום, ולאחר כל ארוחה "בית התבשיל" נערך מחדש  בניקיון מקיף.

מתחילים מהתחלה נהגי בית התבשיל, שיודעים שהעמל המתמשך בהבאת כל משלוח אוכל, לא מספק את המשפחה הנזקקת שמחר קמה לאותו אתגר קיומי של מחסור חריף. לכן צריך גם עכשיו, רגע אחרי השלמת החלוקה, להיערך בבניית מסלול נסיעה מדויק שכולל את כל הכתובות הרלוונטיות והעדכניות, לקראת עוד יום של נתינה בסדרי גודל בלתי נתפסים.

לוח השנה לא מסמן תאריכים של חוסר ביקוש למערך הנתינה העצום. יום שגרה כערב חג, ימי חופשה מהלימודים כימי חנוכה ופורים. הצורך באוכל הוא קיומי, יומיומי, מי יכול לקחת חופשה ממשפחה שצריכה לאכול – ואין לה?

סופי שבוע, ההופכים אצל רבים לחופשה נעימה בחיק המשפחה, הם זמן העומס של "בית התבשיל" ומראים כל שבוע מחדש כי גם כאשר נראה כי המערך מגויס בצורה מקסימלית, מידי יום שישי מתברר כי הצורך והביקוש הגוברים, מוציאים מ"בית התבשיל" יכולות בלתי נתפסות.

כי לקראת שבת, גם משפחות שמצליחות לעמוד על הרגליים איכשהו במשך השבוע, משוועות למעט רווחה, למעט חגיגיות, למעט דגים ועוף כדי לערוך שולחן שבת נורמלי. ובית התבשיל מתגייס, אלא מה:  העבודה בשיאה מידי סוף שבוע, שההיערכות אליו מתחילה עוד הרבה קודם. תפריטים חגיגיים נארזים ומועברים על ידי צוותות מיוחדים לבתי נזקקים וחולים שמטה לחמם נשבר. רבים מגיעים לקחת בעצמם, וצוות מתוגבר משנע את המארז לבתיהם של אלו שאינם יכולים לאסוף את המשלוח. על כל יעד מצוינים כמות הילדים של אותה משפחה, והאריזה הנדיבה עבורם היא בהתאם. הכול נלקח בחשבון. מראה המשלוחים  אסתטי, מכובד, וכולל ארוחות שלמות מן הסלטים ועד למנות עיקריות, תוספות וקינוחים בריחות מעוררי תאבון.

וכך, כל יום מחדש. כל שבוע מחדש. כל חג מחדש. כל שעה ושעה מחדש: נתינה שאין לה התחלה ואין לה סוף, לבד מעוד ילדים ששוב לא סובלים מרעב מציק.

זה האוכל שלהם, זו המחויבות שלנו!