לתת. להעניק. להחזיק. לתמוך. לקנות. להכין. לארוז. להסיע. לחשוב אם אפשר יותר. אם צריך יותר. לווסת את הפניות. לדחוף עוד כמה מנות ולמתוח את היכולת ואת התקציב עד שמגיעים למשפחה האחרונה שניתן לסייע לה. להתארגן ליום חדש, שמגיע מהר מאד: שוב לתת. להעניק. להחזיק. לתמוך. לקנות. להכין. לארוז. להסיע. לחשוב אם אפשר יותר. אם צריך יותר. לווסת את הפניות. לדחוף עוד כמה מנות ולמתוח את היכולת ואת התקציב עד שמגיעים למשפחה האחרונה שניתן לסייע לה.
אבל יש עוד ערך מוסף, המלווה את כל פעילות "בית התבשיל", ומעניק לו קומה נוספת של נתינה:
כבוד לנזקקים.
העקרונות של מערך הנתינה והפעילות העצומה של עמותה נזקקים "בית התבשיל" הם קצת מורכבים.
מחד, מדובר במשפחות שהגיעו לסף פת לחם, דבר המעורר בושה עצומה במקבלים. מציאות של הזדקקות לתרומה כדי לאכול ולהתקיים – מתקבלת בבושה כה רבה שלעיתים קרובות מביאה אף להתנגדות. אם לא מעשית, אז התנגדות נפשית, השורטת את הנפש ללא מרפא.
בדיוק לכן, "בית התבשיל", חרט על דגלו את עקרונות הנתינה המכבדת. נתינה מעצימה, נתינה המעניקה כוחות, נתינה של מילה טובה ותחושה של "זה לגיטימי, לא משפיל ולא מדכא, זו רק תקופה ואנחנו כאן כדי לעשות את המינימום שנדרש מאתנו כחברה מתוקנת הדואגת לזולת".
השירות והיחס אישי לכל פונה חרוטים בנימי הפעילות של "בית התבשיל" בכל וריאציה אפשרית. מתנדבי "בית התבשיל" וכל הצוותים מונחים להתייחס לכל נזקק כאל אדם שהזמין שירות. אינספור צעדים נעשים בכל שלב של ההליך כדי שהמשפחה לא תרגיש נזקקת. בראשם כמובן איכות האוכל ואופן האריזה האסתטי והמכובד. החיוך והמילה הטובה שמצטרפים אליו – הם כבר הממתק שמחליק את הכול לתחושה נעימה של ערבות הדדית מלב אוהב.
במלוא הדיסקרטיות והרגישות "בית התבשיל" בודק באופן פרטני כל פנייה, ומברר את מהות הצורך. לעיתים נדרש יותר, לעיתים פחות. כל מקרה נבדק ומותאם במדויק לתמיכה הנדרשת עבורו. כל זאת מבלי לפגוע בהליך הנתינה המבוצע במלוא הכבוד הראוי, תוך דגש תמידי ונקיטת כל מאמץ כדי שהילדים לא ירגישו נזקקים והעזרה תתקל באופן טבעי. השקעה רבה נעשית כדי שלמרות הקושי שהמשפחה עוברת, הילדים ימשיכו את השגרה היציבה וידעו ש"יש תמיד אוכל בבית". בלי משקעים, בלי צריבות ובלי פרשנות שגויה שתערער חלילה את עולמם.
קו זה מאפיין גם את הארוחות הניתנות ב"בית התבשיל" עצמו. זוהי הסיבה שב"בית התבשיל" גובים בעבור כל ארוחה תשלום של שקל אחד, כביכול תמורה מהסוג הניתנת בכל מסעדה. זו גם הסיבה כי סבר הפנים היפות בהם מתקבל כל אורח וסועד הינם חלק בלתי נפרד מיעדו של בית התבשיל, שחרט על דגלו מתן תחושה נפלאה גם – ובעיקר – בסיטואציות רגישות מעין אלו.
זוהי נתינה של הצורך הבסיסי ביותר, בלי לוותר על הצורך הנעלה ביותר של כל אדם באשר הוא אדם: כבוד עצמי ותחושת ביטחון והערכה.
זוהי דרכו של "בית התבשיל". מאכלים עם לב, נתינה עם נשמה.