תופעה מופלאה ומרגשת נראית ב'בית התבשיל': מאז האסון הנורא שאירע בל"ג בעומר מתקבלים טלפונים רבים ונרגשים של יהודים ובפיהם בקשה אחת: "אנחנו רוצים לשלוח דרככם ארוחה חמה למשפחה נזקקת, לילדים רעבים, ברצוננו לעורר רחמים וחסדים על עם ישראל בשעה קשה זו".
בימים אלו, לקראת חג השבועות, שוררת תכונה ופעילות אדירה במטבחי 'בית התבשיל', שם שוקדים ועמלים בצוותים מתוגברים על בישול טיגון אפיית והכנת עשרות אלפי סעודות חג משובחות ומושקעות, שישוגרו לבתי הנתמכים במהלך חג השבועות הבעל"ט, זאת כמובן במקביל לארוחות שנשלחות יום יום.
עומדים יהודים בערב ראש חודש סיון, שופכים לב כמים ב'תפילת השל"ה', מבקשים ומתחננים לרוות נחת מיוצאי חלציהם, כולם מבקשים שתפילתם תתקבל לרצון, מחפשים סגולות, אך הנה חז"ל בגמרא העניקו לנו סגולה מפורשת: "רבי יהושע בן לוי אמר, כל הרגיל לעשות צדקה, זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה בעלי חכמה".
ואיזוהי הצדקה המעולה ביותר? כבר לימדונו חז"ל כי הצדקה המהודרת והמושלמת ביותר, זו שבכוחה לפעול את הדברים הנשגבים ביותר, היא הענקת ארוחה חמה ומבושלת לעני רעב. להאכיל יהודי רעב זו הזכות הגדולה ביותר, עוד יותר מנתינת סכום כסף גדול לעני, בכוחה לפעול גדולות ונצורות בכל העניינים.
באמתחתם של ראשי 'בית התבשיל' שמורים לא מעט סיפורים חיים מרעישים, של הורים שאחד מבניהם שיחי' נתקל בקושי מסוים בלימודיו, בחיידר או בישיבה, ההורים החליטו לתרום סעודה חמה מבושלת שתוגש לילדים רעבים, לזכות בנם שיחי', ובס"ד זכו לראות ישועות גדולות ומידיות בעניין זה, במידה כנגד מידה, הם דאגו לילד רעב שיוכל ללמוד טוב יותר ולהתרכז בלימודו – וזכו שבנם יקבל סייעתא מלעילא בלימודיו.
ואם בימים כתיקונם צריך יהודי לדאוג לעניים, על אחת כמה וכמה כשמגיעים ימים טובים לישראל, אז הדבר חמור שבעתיים, על כל יהודי לוודא שאחיו אינו יושב רעב בביתו בימי החג.
וכי איזה יהודי אינו נרעש ומצטמרר לנוכח דבריו המרעידים של הזוהר הקדוש (ח"ב, פח, מתורגם) "בכל המועדים והחגים צריך אדם לשמוח ולשמח מסכנים, ואם הוא שמח לבדו ואינו משמח את המסכנים, עונשו גדול, שהרי הוא שמח לבדו ולא נותן שמחה לאחרים, ועליו הכתוב אומר (מלאכי ב ג) 'וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם'".
הזינוק שחל לאחרונה, בעקבות שנת הקורונה, במספר המשפחות הנתמכות, מחייב את בית התבשיל בהיערכות והשקעה מוגדלת בהתאם, הוא שהוביל את ראשי הארגון שליט"א לצאת ב'מגבית חג השבועות', כדי לאפשר את המשך פעילות החסד המסועפת המתקיימת לאורך כל ימות השנה.
פעילות שבזכותה מאות ואלפי משפחות שנקלעו למצבי חירום בחייהם, עקב מצוקה כספית, או כשאחד מבני הבית נזקק לטיפול רפואי מתמשך ומההורים נמנע לבשל ארוחה חמה לילדיהם ועוד ועוד, משפחות אלו יודעות שלפחות בכל הנוגע לארוחה חמה יומיומית לילדים שבבית, יכולות הן להיות רגועות. יש ב"ה מי שדואג להם.
"ילד רעב לא יכול ללמוד" מעוררים בלהט ראשי 'בית התבשיל', מתוך ידיעה והיכרות קרובה עם מציאות כואבת ועצובה זו. "חז"ל כבר קבעו 'אם אין קמח אין תורה' ולכן בחג השבועות – חג מתן תורה 'לכולי עלמא בעינן נמי לכם' – כלומר יש לדאוג גם לצרכי הגשמיות, כי בלעדיהם אי אפשר להתרכז ולעסוק בתורה כראוי.
ערב חג מתן תורה, זמן מרומם בו יהודים רבים מתכוננים בקבלת 'קבלות טובות', זוהי הזדמנות פז לכל יהודי בעל נפש לקבל על עצמו 'להכניס הביתה ילד רעב' בתשלום חודשי קבוע, בכך נחשב כאילו הילד הרעב מסב על שולחן התורם ממש בכל יום, בשבת בחג ומועד, ובזכות זה, במידה כנגד מידה, נזכה שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל לרוות נחת ולראות אך טוב ברוחניות ובגשמיות מכל יוצאי חלצינו אכי"ר.