"בעוד העולם כולו מדבר על 'הגל השני' של משבר הקורונה, אם יתרחש ח"ו או לא" משבר את אוזנינו אחד מפעילי הארגון, "הרי שאצלנו, במשרדי בית התבשיל, 'הגל השני' הוא כבר מציאות עצובה וקיימת, ואיננו מדברים, כמובן, על הפן הבריאותי, אלא על הנזק התפקודי שנגרם למשפחות רבות שעבורן הקורונה הייתה משבר אחד יותר מדי, הביא אותן למצב שאינן מסוגלות לספק ארוחה חמה לבני ביתן".
כמו מערבולת אימתנית הסוחפת לתוכה את כל המצויים בקרבתה, כך בדיוק נראה ונשמע 'משבר הקורונה' מבעד לשפופרת במשרדי הארגון. משפחות רבות המצויות במצוקה תפקודית, כאלו שבימים כתיקונם הצליחו להגיש ארוחה חמה לילדיהם – לא יכלו לה לתקופה האחרונה ומצאו עצמם, למרבה הצער והכאב, מצטרפים בזו אחר זו למעגל מקבלי הארוחות החמות שמספרם זינק פלאים.
בימים אלו, לקראת חג השבועות החל בשנה זו בצמידות לשבת קודש שלאחריו, שוררת תכונה ופעילות אדירה במטבחי 'בית התבשיל', שם שוקדים ועמלים בצוותים מתוגברים על בישול טיגון אפיית והכנת עשרות אלפי סעודות חג ושבת משובחות ומושקעות, שישוגרו לבתי רבבות הנתמכים וביניהם המוני ה'כתובות החדשות' שהצטרפו בשבועות ובחודשים האחרונים מאז פרוץ הקורונה.
עומדים יהודים בערב ראש חודש סיון, שופכים לב כמים ב'תפילת השל"ה', מבקשים ומתחננים לרוות נחת מיוצאי חלציהם, כולם מבקשים שתפילתם תתקבל לרצון, מחפשים סגולות, אך הנה חז"ל בגמרא העניקו לנו סגולה מפורשת: "רבי יהושע בן לוי אמר, כל הרגיל לעשות צדקה, זוכה הויין לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה בעלי חכמה".
ואיזוהי הצדקה המעולה ביותר? כבר לימדונו חז"ל כי הצדקה המהודרת והמושלמת ביותר, זו שבכוחה לפעול את הדברים הנשגבים ביותר, היא הענקת ארוחה חמה ומבושלת לעני רעב, עוד יותר מנתינת סכום כסף גדול לעני, שבכוחה לפעול גדולות ונצורות בכל העניינים.
ואם בימים כתיקונם כך, על אחת כמה וכמה כשמגיעים ימים טובים לישראל, אז הדבר אינו רק בגדר מצוה גרידא, אלא חוב המוטל על כל יהודי, לוודא שאחיו אינו יושב רעב בביתו.
מי אינו מצטמרר לנוכח דבריו של הזוהר הקדוש (ח"ב, פח, מתורגם) "בכל המועדים והחגים צריך אדם לשמוח ולשמח מסכנים, ואם הוא שמח לבדו ואינו משמח את המסכנים, עונשו גדול, שהרי הוא שמח לבדו ולא נותן שמחה לאחרים, ועליו הכתוב אומר (מלאכי ב ג) 'וזריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם'".
הזינוק הפתאומי שחל, לדאבוננו, במספר המשפחות הנתמכות בעקבות הקורונה – שטרם אמרה את המילה האחרונה, המחייב כמובן היערכות והשקעה מוגדלת בהתאם, הוא שהוביל את ראשי הארגון שליט"א לצאת ב'מגבית חג השבועות', כדי לאפשר את המשך פעילות החסד המסועפת המתקיימת לאורך כל ימות השנה.
פעילות שבזכותה מאות ואלפי משפחות שנקלעו למצבי חירום בחייהם, עקב מצוקה כספית או מחלה של אחד מבני הבית ל"ע, יודעות שלפחות בכל הנוגע לארוחה חמה יומיומית לילדיהם, יכולות הן להיות רגועות. יש ב"ה מי שדואג להם.
"ילד רעב לא יכול ללמוד" מעוררים בלהט ראשי 'בית התבשיל', מתוך ידיעה והיכרות קרובה עם מציאות כואבת ועצובה זו. "חז"ל כבר קבעו 'אם אין קמח אין תורה' ולכן בחג השבועות – חג מתן תורה 'לכולי עלמא בעינן נמי לכם' – כלומר יש לדאוג גם לצרכי הגשמיות, כי בלעדיהם אי אפשר להתרכז ולעסוק בתורה כראוי.
ערב חג מתן תורה, זמן מרומם בו יהודים רבים מתכוננים בקבלת 'קבלות טובות', זוהי הזדמנות פז לכל יהודי בעל נפש לקבל על עצמו 'להכניס הביתה ילד רעב' בתשלום חודשי קבוע, בכך נחשב כאילו הילד הרעב מסב על שולחן התורם ממש בכל יום, בשבת בחג ומועד, ובזכות זה, במידה כנגד מידה, נזכה שיתקבלו תפילותינו לרחמים ולרצון לפני אדון כל לרוות נחת ולראות אך טוב ברוחניות ובגשמיות מכל יוצאי חלצינו אכי"ר.